ציר ובורג בע"מ נ' נגרית צמד בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר אשר עניינה חוב אשר לטענת התובעת חבים לה הנתבעים.

2.פסק הדין יהיה תמציתי כמצוות התקנות, ויתייחס לטענות המרכזיות שהועלו על ידי הצדדים.

טענות התובעת

3.לטענת התובעת, אשר עוסקת בין היתר באספקת ציוד פירזול וכלי עבודה, במהלך השנים 2007-2008 סיפקה לנתבעת מס' 1, סחורה בשווי 54,567 ₪ בגינה נוצר החוב נשוא התביעה.

4.הנתבעים 2 ו-3 אשר הינם מבעלי המניות של נתבעת 1 חתמו בשנת 2005 על ערבות אישית כנגד כל חוב של נתבעת 1, כאשר בין היתר התחייבו בסיפא לכתב הערבות כי הם מאשרים שלא יעבירו את מניותיהם בחברה, אלא אם מקבל ההעברה ייקח על עצמו להיות ערב לחיובי החברה ולחובותיה.

5.לטענת התובעת, הנתבעים מנסים להתחמק מתשלום החוב בכך שהם טוענים שהעבירו את הפעילות לחברה אחרת בשם צמד תעשיות עץ בע"מ (להלן: "חברת צמד תעשיות"), זאת ללא כל הודעה לתובעת או למי מטעמה על ביטול הערבות והפסקת פעילותה של נתבעת 1, וככל שיש ממש בטענתם, הרי שהם הציגו מצג שווא והטעו את התובעת תוך שימוש באישיות המשפטית הנפרדת בחוסר תום לב הנועד להטעות את נושי החברה, שכן מדובר למעשה באותה חברה.

6.לטענתה, נתבעת 1 לא פורקה, ועל כן מדובר בשתי חברות שלובות המנוהלות ע"י אותם בני משפחה, באותו מקום, באותו אופי באותה פעילות ובאותם עובדים, כך שההפרדה ביניהן היא מלאכותית. לפיכך, לטענתה, החוב הוא עדיין חובה של נתבעת 1, ולחילופין יש להרים את מסך ההתאגדות ולייחס את חובותיה של חברת צמד תעשיות לנתבעים 2 ו-3 אשר חתומים על כתב הערבות לנגריית צמד.

טענות הנתבעים

7.לטענת הנתבעים החוב נשוא התובענה הינו חוב לכאורה של חברת צמד תעשיות, שהיא חברה חדשה שנוסדה בשנת 2006. על כן, החוב הנטען משנת 2007 הוא איננו חובה של נתבעת 1 שנכנסה לתהליכי פירוק שטרם הסתיימו, ומשכך ערבותם של הנתבעים 2 ו-3 אשר חתומים על כתב הערבות לנגריית צמד, אינה מעניינו של חוב זה.

8.לטענתם, לא הועברו מניות לחברה אחרת והיה על התובעת לדעת ולהבין כי מדובר בחברה חדשה, בין היתר בשל כך שנתבע 2 עדכן את מנהל התובעת כי הינו שותף חדש בחברה חדשה וכי יש לו שותפים חדשים ואף נערכה היכרות בין מנהל התובעת לשותף החדש. כן טענו הנתבעים כי מאמצע שנת 2006 נמסרו לתובעת בגין הזמנת הסחורה שיקים של חברת צמד תעשיות, כאשר שיקים אלו שונים לחלוטין בצורתם וחזותם מאלו של נתבעת 1, וכי אף התובעת שלחה ביום 31.12.2009 מכתב דרישה תוך ציון מספר הח.פ. של חברת צמד תעשיות.

9.עוד טוענים הנתבעים כי בשנים 2005-2006 ביצע הנתבע 2 עבודה בהקמת בית כנסת, כאשר חלק מהעבודה אותה ביצע הנתבע 2, בסך 42,000 ₪, אשר עבורם לא שילם מנהלת התובעת, אמור להיות מקוזז מסכום החוב.

דיון והכרעה

10.השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה בענייננו הן האם החוב נשוא התביעה הוא של חברת תעשיות צמד ולא של הנתבעת; האם ניתן לחייב את הנתבעים 2 ו-3 בתשלום החוב; והאם קוזזו עבודות שביצע הנתבע 2 מסכום החוב.

11.לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי בראיות שהוצגו בפניי ושקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעים כי החוב נשוא התביעה הינו של חברת צמד תעשיות ולא של הנתבעת 1 ולפיכך מצאתי לחייב את הנתבעים בתשלום החוב.

12.לטענת התובעת, אשר לא נסתרה על ידי הנתבעים, חברת צמד תעשיות עץ נוהלה על ידי אותם בני משפחה, באותו מקום, באותה פעילות ועל ידי אותם עובדים. ההזמנות בוצעו מול אותם אנשים והסחורה סופקה לאותו מקום ובאופן זהה.

13.לא מצאתי להעדיף את עדותו של הנתבע 2 כי אמר למנהל התובעת על העברת הפעילות מהנתבעת 1 לחברת תעשיות צמד, על פני עדותו של יוסף מגנזי, בעל מניות ומנהל בתובעת שהעיד מטעמה ומסר כי לא נאמר לו דבר בדבר העברת הפעילות החברה ועל כך שהמוצרים יסופקו מעתה לחברה אחרת. עדותו של מגנזי היתה אמינה יותר מעדותו של הנתבע 2 ונתמכה בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת ממנה עולה כי ההזמנות בכל התקופה היו עבור הנתבעת 1, ובחשבוניות שהונפקו לנתבעת 1 שבה נרשם אותו שם "צמד-נגרייה" לכל אורך התקופה (נספחים א' וג' לתצהיר התובעת). אציין כי אינני מקבלת את טענת הנתבעים כי הכרטסת אינה קבילה שכן לא הוגשה באמצעות מנהלת החשבונות שערכה אותה, שכן אני סבורה כי לצורך המטרה שלשמה הוגשה – על מנת להראות כי קיימת רק כרטסת לנתבעת 1, ניתן להגישה גם באמצעות מנהל החברה.

עוד אני מקבלת את טענתה של התובעת, כי לו היתה יודעת כי הנתבעת 2 הפסיקה לפעול וכי הנתבעים 2 ו-3 אינם ערבים לחובותיה על פי שטר הערבות אשר נחתם על ידם, לא היתה מעמידה את עצמה בסכנה וממשיכה לספק את מוצריה מבלי שייחתם שטר חוב נוסף לערבות על חובותיה של חברת תעשיות צמד.

14.העובדה שהתובעת קיבלה שיקים של צמד תעשיות עץ, אין בה כדי להוכיח כי ידעה על קיומן של שתי חברות, שכן מדובר בשמות דומים. בנסיבות שפורטו בסעיף 12 לעיל, כאשר שמה של נתבעת 1 דומה לשמה של חברת תעשיות צמד, איני סבורה כי יש בכך כדי ללמד כי התובעת ידעה או היה עליה לדעת כי מדובר בחברה חדשה. בנוסף, אין עצם היותם של השיקים שנמסרו לתובעת, בעלי חזות וצורה שונה מאלו שהיתה רגילה התובעת לקבל עד כה, כדי ללמד כי מדובר בחברה חדשה. כמו כן, בעניין זה העיד מנהל התובעת שבתחום זה נהוג לתת שיקים סחירים ואף שיקים של לקוחות אחרים.